שאלה

שלום, אני סובלת מהפרעת אכילה בשם אנורקסיה, ויש לי תפריט מסודר שבו אני צריכה לאכול את כל הארוחות, הבעיה היא שיוצא שאני אוכלת בשרי איני יכולה לאכול את המאכל הבא כגון שהוא חלבי, אני מחכה שש שעות וזה יותר מידי..האם יש היתר כלשהו? או הקלה? תודה רבה ויום טוב.

תשובה

שלום,

שמחתי לקרוא בדברייך, שאת משתדלת להקפיד על התפריט שקיבלת למען שמירה על בריאותך, וגם שחשוב לך לדעת מה עמדת ההלכה בנושא. אני מחזקת את ידייך בשני אלה.

בתשובתי לשאלתך אקדים ואציע, להתייעץ עם התזונאית שלך בנוגע לדרישות הכשרות בהרכבת התפריט האישי עבורך. יתכן שניתן להחליף את סדר הארוחות, וכך להמשיך ולשמור על מנהג משפחתך..

בשאלת משך ההמתנה בין אכילת מאכלי בשר ומאכלי חלב ישנם מנהגים שונים, כתוצאה מן ההגדרות השונות של מעבר מסעודה לסעודה. מכיוון שמדובר במנעד הלכתי נרחב, בנוגע למצב של מחלה ישנה מגמה בקרב הפוסקים להקל ולסמוך על ההגדרה המינימלית, תוך הקפדה על ניקוי הידיים והפה משאריות הסעודה הבשרית. לכן תוכלי לקצר את זמן ההמתנה בין הסעודות.

שלוש פעמים מצווה התורה: "לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ",[1] והגמרא (חולין קטו, ע"ב) מלמדת אותנו, שיש בכך שלושה איסורים שונים: בישול בשר בחלב, אכילת התבשיל, והנאה ממנו בדרך אחרת, למשל: למכור לגוי, או להאכיל בזה בעלי חיים. וחכמים הוסיפו סייג על דברי התורה, ואסרו כל אכילה של מאכל בשרי עם מאכל חלבי, אף כאשר לא התבשלו ביחד (שולחן ערוך יורה דעה סימן פז, סעיף א), וכן אסרו את כל סוגי הבשר הכשר, ולאו דווקא גדי (שו"ע יו"ד סימן פז ס"ב).

כמו במצוות רבות אחרות, התורה לא נתנה טעם לאיסור זה, וחכמינו ניסו להסבירו, על מנת שיתיישב על לבנו, למרות שמדובר בסברות אנושיות וחלקיות. הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג, פרק מח) מסביר, כי האיסור נועד להרחיק אותנו מדרכי עבודה זרה, שהיו רווחות בעבר וכללו הקרבה של בהמה בחלב. ספר החינוך (מצוה צב) מעלה אפשרות, שאכילת בשר בחלב מזיקה לבריאות. הרב קוק (חזון הצמחונות והשלום) רואה באיסור יסוד מוסרי, שנועד לעדן את תאוותינו ולפתח בנו רגישות ורחמנות כלפי החיים בעולמנו. ועל פי הסוד (זוהר חלק ב דף קכה עמוד א, בן איש חי שנה שניה פרשת בהעלותך), הבשר מייצג את הדין והחלב את החסד, וכאשר הם מתערבבים בגופנו, זה משליט את הדין על החסד.[2]

כאמור, איננו יודעים היטב את טעם האיסור, אך מחמת חומרתו, והחשש מפני טעויות (שהרי כל מין בפני עצמו מותר לאכילה, ומצוי בבתים בקביעות) הוסיפו חכמנו גדרות וסייגים נוספים, כדי להימנע ממצב של ערבוב. אחת ההרחקות הללו היא ההמתנה שבין אכילת בשר לאכילת חלב, והסיבה להרחקה באכילה היא משום ששאריות הבשר נתקעות בין השניים, ואם יאכלו מאכל חלבי, שניהם יתערבבו בפה (רמב"ם מאכלות אסורות פרק ט' הלכה כח), וכן משום שטעם הבשר חזק ושומני, ועיכולו נמשך זמן רב (רש"י חולין קה, ע"א).

עד כמה צריך להרחיק בין אכילת בשר ואכילת חלב?

לגבי משך זמן ההמתנה ישנה מחלוקת בפירוש המושג "מסעודה לסעודה", המופיע בגמרא (חולין קה, ע"א). יש מי שמפרש שמדובר בשש שעות, שזהו ההפרש הרגיל בין שתי סעודות (רמב"ם, רשב"א, רא"ש, טור ושולחן ערוך), ויש מי שמסביר כי יש לקבוע סעודה חדשה בלבד, ואין לקצוב זמן המתנה קבוע (ר"ת בשם בה"ג, תוס', מרדכי בשם ראבי"ה, הגהות מימוניות, הגהות אשר"י ורמ"א).

בעוד שהשו"ע כתב בפשטות, כי יש להמתין שש שעות (יורה דעה סימן פט סעיף א), וכך נוהגים הספרדים, הרמ"א מציין שלוש אפשרויות:

•   פינוי הסעודה הבשרית, הכולל ברכת המזון, קינוח והדחה של הפה והידיים, ופתיחת סעודה חדשה חלבית מיד.
•   המנהג הרווח של ברכת המזון והמתנת שעה אחת, ואז פתיחת סעודה חדשה חלבית.
•       יש המדקדקים להמתין שש שעות "וכן נכון לעשות".

ניתן לראות, שהמנהג האשכנזי שרווח בימי הביניים היה המתנה של שעה אחת בלבד, אך כבר אז היו הסתייגויות מכך,[3] ולמעשה התקבל המנהג להמתין שש שעות גם אצל רוב האשכנזים (ערוך השולחן יו"ד סימן פט, ס"ז), אם כי לא תמיד שש שעות מלאות. יחד עם זאת קיימים עדיין מנהגים אשכנזים פחות נפוצים של המתנת שלוש שעות ואף שעה אחת.

ראינו שמדובר במנהגים שונים ביחס לחומרא מדרבנן, ולכן כאשר ישנו מצב של חולי, יש מקום להקל בלי ספק, ולהתיר לצמצם את משך ההמתנה בין מאכל בשרי ומאכל חלבי. וכך כתב בעל ערוך השולחן (יו"ד סי' פט, ס"ז): "ונ"ל באדם שאינו בריא שצווהו הרופאים לשתות חלב יכול לסמוך על דעה זו בהמתנת שעה ובהדחת פיו, אף שאין בו סכנה. וכן נער או נערה כחושים ורפואתם לשתות חלב די להם בהמתנת שעה". וכך גם על פי פסקי הרב עובדיה יוסף (ילקוט יוסף סימן פט אות מד, וסימן רעא אות נט), שנוקט כפסקי השו"ע, אף בחולי שאין בו סכנה ניתן להמתין שעה אחת בלבד. וכך גם נכתב בחכמת אדם (שער איסור והיתר כלל מ סעיף יג), שבחולי כלשהו ניתן להתיר המתנת שעה אחת בתנאי שחוצצים את השניים משאריות הבשר.

אני מאחלת לך שיהיה לך לרפואה שלמה בע"ה.

עידית

התשובה ניתנה מאת הרבנית עידית ברטוב

 מקורות

 [1] שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא.

[2] על פי הכלל: "תתאה גבר".

[3]  למשל הרש"ל ים של שלמה מסכת חולין פרק ח סימן ט: "דין כל שיש בו ריח תורה, אם אכל בשר, לא שנא בהמה או חיה או עוף, לא יאכל אחריו גבינה, עד שישהה כשיעור שמזמן סעודת הבקר עד הערב, דהיינו שש שעות". וכן בט"ז סימן פט, סק"ב, וש"ך סק"ח.