• קוגניטיבי
• תקשורתי
• נפשי
• פיזי
• חושי

עריכת ליל סדר מוקדם עבור אנשים עם נכות התפתחותית

שאלה:

יש לי שלשה ילדים  בוגרים עם נכות התפתחותית  והם לא יכולים להישאר  ערים עד מאוחר- האם אפשר להתחיל את ליל הסדר בשעות אחה"צ?

תשובה:

שלום, התשובה במקרה זה תלויה בסוג הנכות ההתפתחותית:
יש שהנכות מגדירה את האדם כמי שאיננו מחויב מעיקר הדין במצוות ויש שעל-אף הנכות עדיין מחויב האדם במצוות ככל אדם אחר מישראל. בכל מצב ראוי לעודד את האדם לקיים מצוות כמיטב יכולתו, אך ברור שבמקרה של חיוב במצוות יש להתאמץ כמה שיותר לאפשר לו לקיים את המצוות על-פי כל דרישות ההלכה, ואילו במקרה הראשון, של נכות חמורה, יש מידה רבה יותר של גמישות. כך או כך ניתן בשעת הצורך להתחיל את הסדר שלהם החל משעת פלג המנחה (17:46 השנה – תשפ"ב), וראוי שיקיימו לפחות את חלקי הסדר המרכזיים (יפורטו להלן) אחרי צאת הכוכבים (19:31 השנה):

• 'מה נשתנה'.
• הפיסקה של 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (עד 'הרי זה משובח').
• מן 'רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח' עד ברכת 'אשר גאלנו' ושתיית הכוס השנייה.
• אכילת מצה ומרור והברכות 'על אכילת מצה' ו'על אכילת מרור'.
• ברכת המזון עם הכוס השלישי.
• החלק השני של ההלל עם הברכה, ועם הכוס הרביעי.

שאר מאכלי הסעודה, מלבד מצה ומרור, ניתן לאור הנסיבות לאכול לפני 19:31 – כמובן יש להשאיר מידה של תאבון לאכילת המצה לאחר מכן. ניתן גם לקרוא ולשיר את חלקי ההגדה של אחרי הסעודה, מלבד ברכת המזון והברכה על סוף ההלל (יהללוך, נשמת כל חי, ישתבח).

על פי מתווה זה, הילדים יישארו ערים עד השעה 20:00 (פלוס-מינוס).
אם גם זה קשה להם – קשה לפרט כאן את כל המצבים והאפשרויות, ואם תופנה אליי שאלה מפורטת יותר אשמח לתת תשובה המתאימה למצבו המדויק של כל ילד.

הרחבה:

בהעדר פירוט לגבי מצבם ההתפתחותי של כל אחד מהילדים שלך, לא אוכל לקבוע מה נכון, מה ראוי ומה מחויב לגביהם בקיום מצוות ליל הסדר. אוכל כאן רק לשרטט בקווים כלליים כיצד ניתן להכריע עד כמה כל אחד מהם מחויב במצוות, ובהתאם לכך מחויב לקיים את הסדר במתווה דומה למתווה שהצגתי עבורך. בספר 'ובית הלל אומרים' הוקדש הפרק הראשון (עמ' 45-27) לשאלת 'בר מצווה לנער עם מוגבלות שכלית-התפתחותית', ודנו שם ברמת החיוב במצוות של בוגרים בעלי מוגבלות התפתחותית. המחברים אימצו שם את דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבך (שו"ת מנחת שלמה, ח"א סימן לד):

דכל שהוא מבין ויש לו דעת כמו פעוטות ,ויודע שהקב"ה נתן לנו תורה ואנו מקיימים מצוותיו, דשפיר חשיב כבר-דעת לעניין קיום מצוות… ומיהו לעניין עונשים, שפיר נראה דכמו דחס רחמנא על קטן, כך גם מפגר כקטן הוא, דחשיב לעניין זה, אף-על-גב שהוא גדול.

ואם אינם מגיעים לרמה התפתחותית העונה על הדרישות הללו כדי להיחשב כבני-דעת, עדיין יש ערך לקיום המצוות שלהם, וכדברי הרב ח"פ שיינברג (מאמר בכתב העת 'מוריה' קכט-קל, תשמ"ב, עמ' נא-סו):

לדעתי… כשעושים בעצמם מעשה מצווה שפיר מקרי זה מעשה מצווה ויש להם שכר על זה על כל פנים כאילו מצווה ועושה, וממילא יש דין חיוב על האב ללמדם עד ששייך ולהרגילם בעשיית המצוות.

הרי שאם הילדים שלך תואמים את התיאור של הרב שלמה זלמן אוירבך ל'בן דעת', הם מחויבים בכל מצוות ליל הסדר כמו כל אדם אחר. כמובן שיש להתחשב במגבלות שלהם מבחינת יכולתם להישאר ערים ולהתרכז, ובהתאם לכך אפשר לצמצם את השתתפותם בסדר לחלקים העיקריים בלבד, כפי שהוצגו בתשובה הראשונה. אם הם אינם נחשבים לבני דעת, הרי שיש גמישות רבה לגבי חלקי הסדר שהם יידרשו להשתתף בהם, ויש להשתדל לשתפם בחלקי הסדר שיהיו עבורם משמעותיים וחווייתיים.

ברכותיי לחג שמח ומשמעותי עבורך ועבור ילדיך,

הרב אברהם וולפיש

יש לי שאלה