חוויותיי בתפילה ובבית כנסת | גידי הנמן
חוויותיי בתפילה ובבית כנסת | גידי הנמן
קוראים לי גידי. נולדתי כבד שמיעה ואני נעזר במכשירי שמיעה ובשתל שבלול. כשהייתי הולך לבית הכנסת השתדלתי להתקרב לחזן כדי לשמוע אותו היטב. לרוב שמעתי אותו (חוץ מפעמים בודדות שנגמרה הסוללה במכשיר השמיעה). לאחר קריאת התורה בבר המצווה שלי התחלתי לקרוא בתורה בשבת במנחה ובשני וחמישי. בהמשך קראתי בשבת בבוקר, בהתחלה הייתי קורא פרשיות מסוימות ואחר כך פרשות שלמות. הגבאים והציבור נתנו לי אפשרות לקרוא כל פעם שביקשתי.
סביב שנת הבר מצווה אהבתי להאריך בתפילות והיה חשוב לי לכוון בכל קטע בתפילת שמונה עשרה. אהבתי גם לשהות בבית הכנסת ולהתבודד שם. הייתי מתפלל שם ולומד תורה ודף יומי. אהבתי גם להחזיר ספרים וסידורים למקומם כדי שבית הכנסת יהיה מקום יפה ומסודר. כאשר התפללתי בבתי כנסיות בעיר היו פעמים שהפרעתי לגבאי לנעול את בית הכנסת. הוא הודיע לי שצריך לעזוב את בית הכנסת ואז הייתי יוצא בחוסר רצון. היתרון של בית הכנסת במקום מגוריי הוא שלא נועלים אותו בכלל.
זכיתי לעיתים רחוקות להיות שליח ציבור וזה היה בשבילי גם זכות וגם קושי: הייתה לי זכות להיות שליח ציבור והיה לי קושי לקצר את התפילה ולהתפלל בקצב של הקהל, לכן העדפתי ברוב המקרים שלא להיות חזן.בשנים האחרונות אני מחפש דרכים לקצר את תפילתי כדי להיות יחד עם הציבור וזה לא קל. ברוב הפעמים אני נשאר בין האחרונים בתפילה אלא אם כן יש לי דברים דחופים לעשות אחר כך.
בנימה אישית, הייתי שמח אם הציבור בבית הכנסת היה יותר מתעניין בי או לפחות אם היו אנשים פונים ושואלים אותי מדוע אני מאריך בתפילה וזה לא יגרום לי שום בושה, אדרבא – כך ארגיש שלאנשים אכפת ממני. בהזדמנות זו אבקש גם ממתפללי בתי הכנסיות והגבאים די בכל אתר ואתר לכבד את המתפללים שהם קצת שונים ו'חריגים' בנוף הקהילתי. כפי שאתם מתייחסים לאחרים כך התייחסו אלינו וזה כולל כל אחד מבני ישראל אשר נשמה אלוקית בו. כמובן הייתי מצפה מהגבאים שייגלו סבלנות רבה כלפינו, ואם מישהו מאריך בתפילה והגבאי נאלץ לנעול את הבית כנסת – הייתי מציע לו לגשת ולבקש בעדינות לסיים את התפילה, או אפילו להמתין כמה דקות עד שהמתפלל יגמור, או למסור לו את המפתחות או למצוא פתרון כמו להתקין דלת שנפתחת מבפנים ולא מבחוץ. אנחנו מצדנו ממש נשתדל לעשות כל מאמץ שלא לגרום אי נעימות לאחרים (ובאמת שאיננו מתכוונים לגרום עגמת נפש מיותרת). וברצוני להוקיר תודה לכל אלו שנותנים לי להרגיש שווה בין שווים ולמתפללי בית הכנסת במקום מגוריי שאוהבים ומקבלים אותי ועל הזכות לשמש כבעל קריאה.
אם מה שאני כותב יעזור או יגרום לשינוי גישה אפילו קטן והיה זה שכרי.
שתהיה לכולנו ולכל עם ישראל שנת אחדות טובה ומבורכת!