עריכת סדר פסח על ידי אדם דמנטי
שאלה:
לסבא שלי יש דמנציה והוא מתעקש לערוך את הסדר. אך לא מדייק בקריאה. וחוזר על קטעים שקרא שוב ושוב. מה עלינו לעשות.
תשובה:
ראשית, ישר כח על האכפתיות בשמירת כבודו של סבא, זה כל חשוב ומשמעותי. כדי לענות על השאלה נדון בשאלה כיצד קוראים את ההגדה? האם כל אחד מבני הבית קורא את ההגדה או שאחד קורא את ההגדה והשאר יוצאים ידי חובה? .
במסכת פסחים (קטז ע"ב) דנה הגמרא ביחס לדין פטור סומא באמירת ההגדה. במהלך הסוגיה לאחר שהגמרא סברה שסומא פטור מההגדה הקשה התלמוד מהנהגתם של רב ששת ורב יוסף שכל אחד מהם היה סומא, ובכל זאת אמרו את ההגדה בביתם, והוציאו את בני ביתם. הנחת השאלה היתה, שרק מי שחייב יכול להוציא ידי חובה ולכן חייבים להניח שסומא כן חייב במצוות. כלומר, בעל הבית (רב יוסף או רב ששת) אעפ"י שהיו סומים הוציאו את אנשי ביתם ידי חובה כי הם חייבים. שאלתנו היא לא ביחס לסומא אלא שמתוך הסוגיה, ניתן להבין שאחד אמר את ההגדה והוציא את בני הבית ידי חובה. וכך מדוייק מדברי הרמב"ם הל' חמץ ומצה (ח,ב):
"מתחיל ומברך בורא פרי האדמה ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית הוא וכל המסובין עמו כל אחד ואחד אין אוכל פחות מכזית, ואחר כך עוקרין השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו, ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל, ואומר הקורא…".
שומע כעונה
אם אכן אחד אמר את ההגדה חייבים לומר שהאחרים יצאו ידי חובה מדין "שומע כעונה" כלומר, השומע מפיו של אחר נחשב הדבר כאילו הוא אומרה בעצמו. וכך כותב החתם סופר (שו"ת חלק א' או"ח סימן טו)
"…אמרו חז"ל שומע כעונה כיון ששומע ומכוון לדבריו שמיעת אזנו הוה כמוציא בשפתיו ממש וכאלו נעשית המצוה בגופו של זה … ומצוה תלויה בדיבור אי שמע הוה כעונה ויוצא י"ח [= ידי חובה] ובלבד שישמע מבר חיובא [ = ממי שחייב] … נמצא לפי זה אמירת הגדה בליל פסח דנפקא מוהגדת לבנך שצריך אמירה בפה אינו יוצא י"ח אלא בשומע מבר חיובא".
אם כן, מדברי הגמרא יוצא שנהגו שאחד אומר בקול ומוציא את השאר ידי חובה. כך גם נהגו בליל הסדר בביתו של הגר"א וכך מובא בספר "מעשה רב" בהלכות פסח:
ומגביה הקערה בעצמו ואומר הא לחמא עניא וכלם שומעין ואח"כ נוטלין הקערה מעל השולחן ואז מוזגין הכוס ושואלין מה נשתנה ואומר הגדה וכולם שומעין
ובכל זאת, יש שהתלבטו האם שייך במצוות הגדה דין "שומע כעונה" העדיפו שבני הבית יאמרו בשקט לעצמם בשעה שעורך הסדר קורא את ההגדה.
כבוד הסבא וטרחת המשפחה
כפי המתואר בשאלה , אתם חוששים שסבא חוזר על הדברים יתר על המידה וגם אינו קורא מדויק. ראשית, בנידון דידן נכון שכל אחד יקרא בשקט את ההגדה בעצמו גם אם מנהגיכם היה שאחד קורא את ההגדה והשאר יוצאים ידי חובה. ולכן אין משמעות לכך שסבא אינו קורא במדויק את ההגדה. לגבי החזרות של הסבא אכן יש בכך טורח, וזו שאלה שקשורה לכמות האנשים שנוכחת בליל הסדר, וגם לגיל המשתתפים מבוגרים או גם ילדים. באופן כללי ניתן לומר שתנסו להתקדם בקצב שלכם, כך שכל אחד אומר את ההגדה בקצב שלו, כאשר אתם מגיעים לנקודה שכולם שרים או שמעוניינים לומר "חידוש" או לעשות "הפעלה" תנסו להוביל את סבא שידלג למקום שבו אתם נמצאים. חשוב לאפשר לו את הקביעות ולכבד אותו באמירת ההגדה ויחד עם זאת, להוביל אותו למקום שבו אתם אוחזים בהגדה בצורה אלגנטית ועדינה כך שלא יהיה נבוך.
כדאי לתאם בין המשתתפים ולתכנן מראש את הקצב והיכן תעצרו וכו'. כאמור, הכל תלוי במספר המשתתפים ובגיל שלהם.
שיהיה לכם בהצלחה, בלילה שכולו משפחתי, והשיב לב אבות על בנים, יש בידכם לקיים את המסורת ושרשרת הדורות בצורה שיכולה להיות מעוררת השראה.