• קוגניטיבי
• תקשורתי
• נפשי
• פיזי
• חושי

עריכת ליל הסדר בשעה מוקדמת בבית אבות

שאלה:

אני איש עררי בן 75 ,בריא ופעיל. עברתי לגור בבית אבות כדי לדאוג לזקנה טובה. בית האבות בו אני מתגורר  מתקיים ליל סדר בשעה שש בערב, לפני כניסת החג כדי לאפשר לצוות לשוב לביתו. אני מרגיש שאני לא יוצא ידי חובת היום. מה עלי לעשות?

תשובה:

אכן, לפי ההלכה יש להקפיד לקיים את מצוות ליל הסדר אחרי צאת הכוכבים (בליל הסדר השנה, תשפ"ב, ב-19:31), ואולם במצבים שאין אפשרות להתחיל את הסדר אחרי צאת הכוכבים, ניתן לקיים חלקים נרחבים מהסדר גם מזמן פלג המנחה (בליל הסדר – 17:46).
החלקים מהסדר שחייבים, גם במצבים דחוקים, לקיים דווקא לאחר צאת הכוכבים הם:

• 'הגרעין הקשה' של ההגדה, הכולל את
  • 'מה נשתנה'.
  • הפיסקה של 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (עד 'הרי זה משובח').
  • מן 'רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח' עד ברכת 'אשר גאלנו' ושתיית הכוס השנייה.
• אכילת מצה ומרור.

לפיכך, אם אין אפשרות אחרת, ניתן להשתתף בסדר יחד עם כולם בבית האבות, לקרוא יחד אתם את ההגדה ולשיר יחד אתם את כל השירים, ולאחר מכן, בצאת הכוכבים (19:31) לחזור ולקיים את החלקים הבאים:

• 'מה נשתנה'.
• הפיסקה של 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (עד 'הרי זה משובח').
• מן 'רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח' עד ברכת 'אשר גאלנו' ושתיית הכוס השנייה.
• אכילת מצה ומרור והברכות 'על אכילת מצה' ו'על אכילת מרור'.
• ברכת המזון עם הכוס השלישי.
• החלק השני של ההלל עם הברכה, ועם הכוס הרביעי.

שאר מאכלי הסעודה, מלבד מצה ומרור, ניתן לאור הנסיבות לאכול לפני 19:31 – כמובן יש להשאיר מידה של תאבון לאכילת המצה לאחר מכן. ניתן גם לקרוא ולשיר יחד עם כולם את חלקי ההגדה של אחרי הסעודה, מלבד ברכת המזון והברכה על סוף ההלל (יהללוך, נשמת כל חי, ישתבח).
עם זאת, אציע כי אפשר שאם תבוא בדברים עם הנהלת בית האבות ותבהיר להם מה הם הדברים שאתה נדרש, על-פי הלכה, לקיים אחרי 19:31, שתוכל להגיע לסיכום יחד עם ההנהלה על מתווה שתאפשר לכל משתתפי הסדר של בית האבות לקיים את החלקים העיקריים של הסדר אחרי 19:31, בלי לאחר באופן בלתי-סביר את הזמן שיוכלו אנשי הצוות לצאת לביתם.

הרחבה:

המשנה בראש פרק ערב פסחים (פסחים צט ע"ב) מורה לאדם להימנע לקראת סוף היום, בערב פסח מאכילת דברים העשויים להשביע:

ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך.

מלשון המשנה 'עד שתחשך' למדו בעלי התוספות (שם ד"ה עד שתחשך) שיש בליל הסדר דין מיוחד שאין לאכול את מאכלי המצווה (מצה ומרור) לפני צאת הכוכבים:

 ואומר הר"י מקורבי"ל דגבי מצה דווקא בעינן עד שתחשך כדתניא בתוספתא הפסח ומצה ומרור מצותן משתחשך

בכך שונה האכילה בליל הסדר מאכילת הסעודות בלילי שבת וחג אחרים, שבהם ניתן להוסיף מהחול על הקודש, וכך ניתן לקדש ולהתחיל לאכול החל מזמן פלג המנחה (שולחן ערוך אורח חיים רסז:ב, על סמך הגמרא ברכות כז ע"ב). לדברי התוספות החובה בליל הסדר לאכול מצה דווקא אחרי צאת הכוכבים מעוגת בפסוק 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' (שמות י"ב, ח), וההיקש בתורה בין אכילת מצה ומרור לאכילת קרבן פסח מלמד שאף מצוות אלו מתקיימות דווקא בלילה. אמנם יש שיטה בראשונים שקבלת תוספת יום טוב נחשבת כמו 'אחרי שתחשך' גם לעניין אכילת מצה ומרור (תוספות ר' יהודה שירליאון ברכות כז ע"א ד"ה דרב צלי), אך הסכימו הפוסקים שאין לסמוך על דעה זו הלכה למעשה ויש להקפיד לאכול מצה ומרור דווקא אחרי צאת הכוכבים (שו"ת חזון עובדיה – פסח, ח"א סימן א; שו"ת מנחת אשר ח"ג סימן לו).

עוד קובעים פוסקים רבים כי גם ההגדה, המתייחסת למאכלי המצווה של הסדר – 'בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך' – והקידוש, שהוא אחד מארבעה הכוסות, צריכים להיעשות אחרי צאת הכוכבים (תרומת הדשן סימן קלז; שולחן ערוך אורח חיים סימן תעב סעיף א, וראו שם במגן אברהם ס"ק א, בט"ז ס"ק א וב'חק יעקב' ס"ק ג). ואולם ה'חתם סופר' (חידושיו לפסחים צט ע"ב ד"ה שתחשך) פסק שניתן לקדש בליל הסדר משעת שקיעת החמה (19:12 בליל הסדר תשפ"ב), ובמצב שאין אפשרות אחרת פוסקים חשובים בני זמננו מתירים לקדש גם לפני השקיעה בזמן תוספת יום טוב:

בשעת הדחק כשאי אפשר לקדש בלילה יקדש מבעוד יום (ורצוי אם אפשר לאחר השקיעה, ועל כל פנים לא לפני פלג המנחה). (שו"ת מנחת אשר ח"ג סימן לו; ראו גם: שו"ת דברי יציב חאו"ח סימן רז; שו"ת חזון עובדיה – פסח, ח"א סימן א; חזון עובדיה – הגדה של פסח, ע'מ קיח, אות ב; שו"ת משנה הלכות חי"א סימן שעז).

הרי שבשעת הדחק – כמו המצב המתואר בשאלה – ניתן לקדש החל מפלג המנחה, כך שאם הסדר בבית האבות מתחיל בשעה 18:00 ניתן על-פי ההלכה להשתתף בקידוש יחד עם כולם ולצאת ידי חובת הכוס הראשונה מארבע הכוסות. לגבי המשך ההגדה, יש להבחין בין 'הגרעין הקשה' של ההגדה, שחייבים לבצעו רק 'בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך', דהיינו אחרי צאת הכוכבים, לבין ההרחבות וההוספות המרובות לעיקר ההגדה, שאפשר בשעת הדחק לבצען החל מפלג המנחה. מותר אפוא להצטרף לסדר הכללי ולומר אתם את רוב חלקי ההגדה, שכן – מלבד ברכת 'אשר גאלנו' והברכה בסוף החלק השני של ההלל ('נשמת כל חי' ו'יהללוך') – אפילו החלקים שחייבים לאומרם אחרי צאת הכוכבים אינם כרוכים בברכות לבטלה או בהוצאת שם שמים לבטלה. ניתן אפוא להצטרף לאמירה הכללית לדלג על הברכות הנ"ל ועל אכילת מצה, מרור וכורך, ואחרי צאת הכוכבים לחזור פעם שניה על חלקי ההגדה העיקריים ולהשלים את אכילת המצה, המרור והכורך. אם הספקת לאכול מצת מצווה לפני סיום הסעודה, יש לאכול מצה שוב בסוף הסעודה בתור 'אפיקומן', כדי להשאיר בפיו טעם של מצה (משנה ברורה סימן תעח סק"א) בזמן אמירת החלק השני של ההלל. אבל אם לא הספקת לאכול מצת מצווה עד סוף הסעודה, אין צורך לאכול כזית נוסף ל'אפיקומן'.

רצוי מאוד לשתות את הכוס השניה, השלישית והרביעית מארבע הכוסות אחרי צאת הכוכבים, בשילוב עם קטעי ההגדה המתאימים: עיקר ההגדה, החלק הראשון של ההלל וברכת 'אשר גאלנו' לכוס השניה, ברכת המזון לכוס השלישית והחלק השני של ההלל לכוס הרביעית. אין זה מונע ממך לשתות יין יחד עם שאר המשתתפים בסדר לפני צאת הכוכבים, והכוסות האלה נחשבות כשתיית רשות, על-פי הדין שמותר לשתות בין הכוס הראשונה (קידוש) לשניה (שעבורך תתקיים אחרי צאת הכוכבים), ובתנאי שתישמר שלא להפריז בשתיית היין שולחן ערוך אורח חיים תעג:ג), ולפיכך מומלץ לשתות מיץ ענבים. בשעת הדחק ניתן להקדים את כל ארבע הכוסות עד לפני צאת הכוכבים (שו"ת מנחת אשר ח"ג סימן לו), וגם את אמירת ההלל (שו"ת דברי יציב חאו"ח סימן רז), אך נדמה לי שבמצב שלך לא יהיה צורך בכך, ותוכל לקיים את אלה אחרי צאת הכוכבים, לפי המתווה שהצעתי.

מה הם החלקים העיקריים של ההגדה שיש לחזור עליהם אחרי צאת הכוכבים? הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר ח"ג סימן לו) מתלבט אם עיקר ההגדה הוא ההסבר של רבן גמליאל לפסח מצה ומרור, שעליו אומרת המשנה שמי שלא אמר זאת 'לא יצא ידי חובתו', או שמא שאלת הבן 'מה נשתנה' והתשובה התמציתית 'עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה'… ובזרוע נטויה', כלשון הפסוק 'והיה כי ישאלך בנך…'. המדובר שם הוא מצבים שבהם הזמן לקיום הסדר מצומצם עד מאוד, כגון חייל עומד לצאת לפעילות מבצעית או רופא עומד לצאת לתורנות, ונדמה לי שבמצב שלך בבית האבות אין צורך להכריע בין שתי האפשרויות ותוכל אחרי צאת הכוכבים לחזור הן על 'מה נשתנה' – 'עבדים היינו' הן על 'רבן גמליאל' ואף לצרף בסוף דברי רבן גמליאל את ההלל והכוס השניה.

בברכת חג פסח כשר ושמח,

הרב אבי וולפיש

יש לי שאלה