קולות נפץ הפוגעים בנפש – הימנעות משימוש בנפצים בפורים | הרב מאיר נהוראי

(הרב מאיר נהוראי)

בכל שנה, ככל שמתקרב חג הפורים, אנו רגילים לשמוע קולות ורעשים חריגים ברחובות – משחק הנפצים של הילדים. בתרבות היהודית נהוג להשתמש בפורים ברעשן בעת שקוראים בשמו של המן במהלך קריאת מגילת אסתר. השימוש ברעשן נועד לסמל את מחיית זכר עמלק, שהמן נחשב לצאצאו. אך כיום הילדים כבר לא מסתפקים ברעשן המסורתי ומשתמשים באקדחי קפצונים ובנפצים, הגורמים לרעש חזק. מקריאת המגילה עברו הנפצים לרחובות וקולותיהם נשמעים ברחובות של עיר במהלך כל חודש אדר.

חשוב לזכור שהפיצוצים הללו אינם חלק ממנהגי פורים ואף מסכנים את הסביבה. החשש הבסיסי הוא שעלול להיגרם נזק פיזי לנמצאים בסביבת הפיצוץ, אך סכנה זו אינה הבעיה היחידה בפיצוצי הנפצים. יש סוג שונה של פגיעה שאנחנו כחברה לא מביאים בחשבון, ואולי בשל כך מתייחסים בסלחנות יחסית לתופעה.
לצערנו, נסיבות החיים במדינת ישראל גורמות לכך שיש בתוכנו נפגעי חרדה לא מעטים. חלקם נפגעו בעטיין של מלחמות ישראל ופיגועי טרור, חלקם כתוצאה מתאונות דרכים או תאונות עבודה, ויש שכבר משחר ילדותם חרדתיים ללא סיבה שניתנת לזיהוי. בעוד קל לזהות אנשים עם נכות פיזית, נפגעי חרדה הם שקופים. הם יכולים להיות ידידים קרובים בעבודה או חברים של ילדים בבית הספר.
חרדה היא תגובה פסיכולוגית או פיזיולוגית של הגוף שנוצרת עקב מתח, אי שקט ודאגה הנובעת מתגובת חירום של הגוף לסכנה. לעיתים החרדה תיגרם כתגובה מוגזמת למצב ממשי, ולעיתים נוצרת ממצבים שנתפסים כמאיימים, אף אם אינם כאלו. ההפרעות הללו יכולות להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד בצורות שונות ובעוצמות שונות. לקולות הנפצים יש השפעה חריפה על אנשים הסובלים מחרדה – לפעמים עד למצב של אשפוז פסיכיאטרי בעקבותיהם.
משנכנס אדר הקהילה כולה מרבה בשמחה, אולם עבור פגועי הנפש, ובעיקר נפגעי החרדה, חודש אדר עלול להיות סיוט וכאב גדול. הם נרתעים מקולות ההמולה והרעש ומעדיפים לא להיות חלק מאותה המולה, שבה הם חשים חוסר ביטחון ואי שקט נפשי. בחג הפורים יש דגש על הקהילתיות ואחריות הקהילה כולה לנעשה בה. חשוב גם ברגעי שמחה לשים לב לאנשים שזקוקים לנו, ולהשאיר אותם כחלק מהקהילה.
מנהגי חג פורים נועדו ליצור קרבה וחיבור בינינו לסובבים אותנו – שליחת מתנות לאביונים, לאלו שלא יכולים לשמוח בשמחת החג, מתן משלוחי מנות גם למי שאינם מהחברים הקרובים לנו, וזאת כדי להדק את הקשרים.

דווקא בפורים עלינו לצרף לשמחת החג גם את עניי הנפש שבחברה – נפגעי החרדה ופגועי הנפש. אסור לנו להתעלם ממצוקתם בשם שמחת החג, ועלינו לעשות יותר כדי למנוע את התוצאות הנוראות שעלולות להיגרם מקולות נפץ מיותרים.
התפקיד המוטל עלינו כהורים הוא להדריך את ילדינו, לסמן גבולות ברורים ולא לאפשר להם להשתמש בנפצים.