והדרת והאדרת פני הדור הזקן | הרב רונן לוביץ

והדרת והאדרת פני הדור הזקן | הרב רונן לוביץ

"לפני ימים אחדים הלכתי לקנות טלפון נייד חדש", כך סיפרה לי השכנה בת ה-80, אבל "המוכר התעקש להתייחס כל הזמן אל נכדי שהיה אתי, והתעלם ממני כאילו הייתי שקופה". חוסר כבוד לזקנים איננו בעיה מודרנית. לפי אחת הפרשנויות, זה בדיוק היה חטאם של נדב ואביהו שאמרו על משה ואהרן: "מתי שני זקנים הללו מתים, ואנו נוהגין שררה על הציבור" (ויקרא רבה, כ, י). ליקוי התנהגותי זה של נדב ואביהו, זוכה למענה בפרשה הצמודה 'קדושים', שבה נאמר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (יט, לב).

הגם שבעיית היחס לזקנים היתה קיימת מאז ומתמיד, ממדיה הוחרפו והועצמו בזמננו לאין שיעור. בימי קדם צעירים היו ממשיכים את מסורת אבותיהם, ועובדים באותו שטח חקלאי או באותו ענף מסחר, ייצור או שירותים שעבד בו ההורה, וההורה היה מהווה מורה לחיים עבור הבן. בנות היו רוכשות את רוב ההשכלה והידע השימושי שלהן מאימהותיהן. עבורם, כיבוד ההורים בפרט והמבוגרים בכלל היה טבעי ומתבקש מאליו. 

בעידן המודרני השתנו יחסי מבוגרים-צעירים תכלית השינוי. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מואץ, וככל שהאדם צעיר יותר, כך גדולה שליטתו בתחומי המחשבים, האלקטרוניקה והתקשורת. ההורה המבוגר מתקשה להדביק את הקצב, ולעיתים הילד הקטן הופך למורה של הוריו בתחומים אלה. בפרסומת שהופיעה זה לא מכבר בטלוויזיה, נראו ילדות קטנות הרוטנות על הוריהם הנודניקים שזקוקים כל הזמן לעזרתן, וצורת ההתבטאות שלהן שיקפה החלפת תפקידים בין הורים לילדים, ויחס מבזה של הילדות כלפיהם.

בזמננו העולם שייך לצעירים, והם נהיים צעירים יותר ויותר, ושולטים בעולם יותר ויותר. הדור הצעיר מתעדכן ומתקדם במהירות, וצעירים שחלב אימם על שפתותיהם, מסוגלים לפתח מיזם, יישומון (אפליקציה) או חברת הזנק (סטרט-אפ), ולהוביל את העולם קדימה. במקביל לתופעה זו, תוחלת החיים הולכת ומתארכת, ויש צעירים שמתייחסים למבוגרים כאל נטל כלכלי. לא מדובר עוד בבעיה משפחתית או בסוגיה של יחסי אנוש, אלא בנושא שדורש התייחסות רב-מערכתית של כלל החברה.

הפסוק: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", לא צריך להיתפס עוד כציווי אישי הנוגע לקימה בפני זקן באוטובוס. הוא משמיע לנו קריאת כיוון עקרונית הדורשת לכונן יחס של כבוד של כל דור כלפי הדור המבוגר ממנו, יחס שאינו מודד את מידת התועלת של כל אדם, אלא מוקיר את צלם האדם שבכל אחד, את אישיותו וערכו הסגולי הבלתי מדיד. היזמים והמצליחנים רשאים ליהנות מרווחים חומריים נאים, אך במקביל צריך להישמר כבודם של מי שעמלו שנים רבות, התנסו בניסיונות החיים ורכשו חוכמת חיים ולא חוכמת מחשבים.

בספר קבלי קדום, ספר 'הקנה', נאמר שבכיבוד זקנים יש גם משום מתן כבוד לשכינה, והשפעה חיובית של המתקת הדינים. מסופר שם שאליהו הנביא אמר לרבי קנה אבן גדור: "בני, שיבה זו צריך לקום מפני כבוד השיבה העליון… וכאשר נקום ונהדר הדוגמא למטה – למעלה נעשה פועל של ביטול הגזרות". עוד אמר לו: "דע לך כי אותיות תקו"ם (בפסוק: "מפני שיבה תקום") הם אותיות מתו"ק, בזמן שתקום ותהדר – ישובו הכוחות למעלה למתוק, ואם לאו – ישיב המתוק למר".

הימים המיוחדים שעוברים עלינו: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם העצומה של בני הדור הקודם, בהם גם ניצולי שואה, שלצערנו לא תמיד זכו לתמיכה הולמת ולהבטחת קיום בכבוד, אנשים שתרמו רבות לתקומתה ולחיזוקה של מדינת ישראל, וכאלה שהקריבו את היקר מכל למענה. מדי שנה ביום העצמאות אנו נזכרים בקריאתו של "הזקן": "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל", ובתוך כך ראוי שניזכר בימים בהם "הזקן" היה כינוי מכובד, שניתן לאדם שיצר את ההזנק (סטארט-אפ) הגדול ביותר כאן: הקמת המדינה. אולי לא במקרה המילה הזנק היא בחילופי אותיות: הזקן, רמז לתרומתם של הזקנים לקידום החברה.

הציווי "והדרת פני זקן" בהוויית חיינו המודרנית, מעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש סולם ערכיה הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות טכנולוגיות ופיננסיות את גולת הכותרת של המין האנושי.

יש לי שאלה